×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
ויקרא ט׳תנ״ך
א֣
אָ
(א) {פרשת שמיני} וַֽיְהִי֙א בַּיּ֣וֹם הַשְּׁמִינִ֔י קָרָ֣א מֹשֶׁ֔ה לְאַהֲרֹ֖ן וּלְבָנָ֑יו וּלְזִקְנֵ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃ (ב) וַיֹּ֣אמֶר אֶֽל⁠־אַהֲרֹ֗ן קַח⁠־לְ֠ךָ֠ עֵ֣גֶל בֶּן⁠־בָּקָ֧ר לְחַטָּ֛את וְאַ֥יִל לְעֹלָ֖ה תְּמִימִ֑ם וְהַקְרֵ֖ב לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽהי״יֽ׃ (ג) וְאֶל⁠־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל תְּדַבֵּ֣ר לֵאמֹ֑ר קְח֤וּ שְׂעִיר⁠־עִזִּים֙ לְחַטָּ֔את וְעֵ֨גֶל וָכֶ֧בֶשׂ בְּנֵי⁠־שָׁנָ֛ה תְּמִימִ֖ם לְעֹלָֽה׃ (ד) וְשׁ֨וֹר וָאַ֜יִל לִשְׁלָמִ֗ים לִזְבֹּ֙חַ֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔הי״י֔ וּמִנְחָ֖ה בְּלוּלָ֣ה בַשָּׁ֑מֶן כִּ֣י הַיּ֔וֹם יְהֹוָ֖הי״י֖ נִרְאָ֥ה אֲלֵיכֶֽם׃ (ה) וַיִּקְח֗וּ אֵ֚ת אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֣ה מֹשֶׁ֔ה אֶל⁠־פְּנֵ֖י אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וַֽיִּקְרְבוּ֙ כׇּל⁠־הָ֣עֵדָ֔ה וַיַּֽעַמְד֖וּ לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽהי״יֽ׃ (ו) וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה זֶ֧ה הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר⁠־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖הי״י֖ תַּעֲשׂ֑וּ וְיֵרָ֥א אֲלֵיכֶ֖ם כְּב֥וֹד יְהֹוָֽהי״יֽ׃ (ז) וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶֽל⁠־אַהֲרֹ֗ן קְרַ֤ב אֶל⁠־הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ וַעֲשֵׂ֞ה אֶת⁠־חַטָּֽאתְךָ֙ וְאֶת⁠־עֹ֣לָתֶ֔ךָ וְכַפֵּ֥ר בַּֽעַדְךָ֖ וּבְעַ֣ד הָעָ֑ם וַעֲשֵׂ֞ה אֶת⁠־קׇרְבַּ֤ן הָעָם֙ וְכַפֵּ֣ר בַּֽעֲדָ֔ם כַּאֲשֶׁ֖ר צִוָּ֥ה יְהֹוָֽהי״יֽ׃ (ח) וַיִּקְרַ֥ב אַהֲרֹ֖ן אֶל⁠־הַמִּזְבֵּ֑חַ וַיִּשְׁחַ֛ט אֶת⁠־עֵ֥גֶל הַחַטָּ֖את אֲשֶׁר⁠־לֽוֹ׃ (ט) וַ֠יַּקְרִ֠בוּ בְּנֵ֨י אַהֲרֹ֣ן אֶת⁠־הַדָּם֮ אֵלָיו֒ וַיִּטְבֹּ֤ל אֶצְבָּעוֹ֙ בַּדָּ֔ם וַיִּתֵּ֖ן עַל⁠־קַרְנ֣וֹת הַמִּזְבֵּ֑חַ וְאֶת⁠־הַדָּ֣ם יָצַ֔ק אֶל⁠־יְס֖וֹד הַמִּזְבֵּֽחַ׃ (י) וְאֶת⁠־הַחֵ֨לֶב וְאֶת⁠־הַכְּלָיֹ֜ת וְאֶת⁠־הַיֹּתֶ֤רֶת מִן⁠־הַכָּבֵד֙ מִן⁠־הַ֣חַטָּ֔את הִקְטִ֖יר הַמִּזְבֵּ֑חָה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖הי״י֖ אֶת⁠־מֹשֶֽׁה׃ (יא) וְאֶת⁠־הַבָּשָׂ֖ר וְאֶת⁠־הָע֑וֹר שָׂרַ֣ף בָּאֵ֔שׁ מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶֽה׃ (יב) וַיִּשְׁחַ֖ט אֶת⁠־הָעֹלָ֑ה וַ֠יַּמְצִ֠אוּ בְּנֵ֨י אַהֲרֹ֤ן אֵלָיו֙ אֶת⁠־הַדָּ֔ם וַיִּזְרְקֵ֥הוּ עַל⁠־הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב׃ (יג) וְאֶת⁠־הָעֹלָ֗ה הִמְצִ֧יאוּ אֵלָ֛יו לִנְתָחֶ֖יהָ וְאֶת⁠־הָרֹ֑אשׁ וַיַּקְטֵ֖ר עַל⁠־הַמִּזְבֵּֽחַ׃ (יד) וַיִּרְחַ֥ץ אֶת⁠־הַקֶּ֖רֶב וְאֶת⁠־הַכְּרָעָ֑יִם וַיַּקְטֵ֥ר עַל⁠־הָעֹלָ֖ה הַמִּזְבֵּֽחָה׃ (טו) וַיַּקְרֵ֕ב אֵ֖ת קׇרְבַּ֣ן הָעָ֑ם וַיִּקַּ֞ח אֶת⁠־שְׂעִ֤יר הַֽחַטָּאת֙ אֲשֶׁ֣ר לָעָ֔ם וַיִּשְׁחָטֵ֥הוּ וַֽיְחַטְּאֵ֖הוּ כָּרִאשֽׁוֹן׃ (טז) וַיַּקְרֵ֖ב אֶת⁠־הָעֹלָ֑ה וַֽיַּעֲשֶׂ֖הָ כַּמִּשְׁפָּֽט׃ (יז) {שני} וַיַּקְרֵב֮ אֶת⁠־הַמִּנְחָה֒ וַיְמַלֵּ֤א כַפּוֹ֙ מִמֶּ֔נָּה וַיַּקְטֵ֖ר עַל⁠־הַמִּזְבֵּ֑חַ מִלְּבַ֖ד עֹלַ֥ת הַבֹּֽקֶר׃ (יח) וַיִּשְׁחַ֤ט אֶת⁠־הַשּׁוֹר֙ וְאֶת⁠־הָאַ֔יִל זֶ֥בַח הַשְּׁלָמִ֖ים אֲשֶׁ֣ר לָעָ֑ם וַ֠יַּמְצִ֠אוּ בְּנֵ֨י אַהֲרֹ֤ן אֶת⁠־הַדָּם֙ אֵלָ֔יו וַיִּזְרְקֵ֥הוּ עַל⁠־הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב׃ (יט) וְאֶת⁠־הַחֲלָבִ֖ים מִן⁠־הַשּׁ֑וֹר וּמִ֨ן⁠־הָאַ֔יִלב הָֽאַלְיָ֤ה וְהַֽמְכַסֶּה֙ וְהַכְּלָיֹ֔ת וְיֹתֶ֖רֶת הַכָּבֵֽד׃ (כ) וַיָּשִׂ֥ימוּ אֶת⁠־הַחֲלָבִ֖ים עַל⁠־הֶחָז֑וֹת וַיַּקְטֵ֥ר הַחֲלָבִ֖ים הַמִּזְבֵּֽחָה׃ (כא) וְאֵ֣ת הֶחָז֗וֹת וְאֵת֙ שׁ֣וֹק הַיָּמִ֔ין הֵנִ֧יף אַהֲרֹ֛ן תְּנוּפָ֖ה לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑הי״י֑ כַּאֲשֶׁ֖ר צִוָּ֥ה מֹשֶֽׁה׃ (כב) וַיִּשָּׂ֨א אַהֲרֹ֧ן אֶת⁠־יָדָ֛ו אֶל⁠־הָעָ֖ם וַֽיְבָרְכֵ֑ם וַיֵּ֗רֶד מֵעֲשֹׂ֧ת הַֽחַטָּ֛את וְהָעֹלָ֖ה וְהַשְּׁלָמִֽים׃ (כג) וַיָּבֹ֨א מֹשֶׁ֤ה וְאַהֲרֹן֙ אֶל⁠־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וַיֵּ֣צְא֔וּ וַֽיְבָרְכ֖וּג אֶת⁠־הָעָ֑ם וַיֵּרָ֥א כְבוֹד⁠־יְהֹוָ֖הי״י֖ אֶל⁠־כׇּל⁠־הָעָֽם׃ (כד) {שלישי} וַתֵּ֤צֵא אֵשׁ֙ מִלִּפְנֵ֣י יְהֹוָ֔הי״י֔ וַתֹּ֙אכַל֙ עַל⁠־הַמִּזְבֵּ֔חַ אֶת⁠־הָעֹלָ֖ה וְאֶת⁠־הַחֲלָבִ֑ים וַיַּ֤רְא כׇּל⁠־הָעָם֙ וַיָּרֹ֔נּוּ וַֽיִּפְּל֖וּ עַל⁠־פְּנֵיהֶֽם׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א וַֽיְהִי֙ =ל-מ,ב,ו ושיטת-א (געיה) וכך הכריעו ברויאר ומג״ה
• ל,ל1,ש,ש1,ק3=וַיְהִי֙ (אין געיה)
ב וּמִ֨ן⁠־הָאַ֔יִל =ל1,ב,ש?,ש1,ו ושיטת-א ובדפוסים
• ל,ק3=וּמִן⁠־הָאַ֔יִל (אין מתיגה)
• קורן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא
ג וַֽיְבָרְכ֖וּ =ש,ש1,ק3,ו ומ״ש
• ל,ל1,ב=וַֽיְבָרֲכ֖וּ (חטף)
• ברויאר, סימנים, מכון ממרא
E/ע
הערותNotes
(א) ויהי ביום השמיני1זה שאמר הכתוב שומר מצוה לא ידע דבר רע (קהלת ח׳:ה׳), זה היה אהרן, שנאמר ומפתח אהל מועד [לא תצאו שבעת ימים] (ויקרא ח׳:ל״ג), אמר להם משה שמרו את משמרת ה׳, כשם ששמר הקב״ה שבעת ימי האבל עד שלא הביא המבול, ומנין שנתאבל הקב״ה. שנאמר ויתעצב אל לבו (בראשית ו׳:ו׳), ואין עיצוב אלא אבל, 2שנאמר כי נעצב המלך (אל) [על] בנו (שמואל ב י״ט:ג׳), וכן עזרא אומר לישראל בשעה שהיו בוכים איש אל אחיו, אל תעצבו כי חדות ה׳ וגו׳ (נחמיה ח׳:י׳), וקודם שיבוא המבול שימר הקב״ה שבעת ימי האבל, שנאמר ויהי לשבעת הימים וגו׳ (בראשית ז׳:י׳). וכן אמר משה לאהרן ולבניו כשם שנתאבל הקב״ה על עולמו קודם שבא המבול. כך אתם שמרו אבל שבעת ימים עד שלא יגע בכם. והיו משמרין ולא היו יודעין על מה משמרים.
3ועת ומשפט ידע לב חכם (קהלת שם) זה משה, שנאמר ונודעתי שמה לבני ישראל ונקדש בכבודי (שמות כ״ט:מ״ג), והיה משה משמש שבעת ימי המלואים, והיה מתיירא שמא מידת הדין פוגעת בו, וכיון ששמר אהרן ובניו שבעת ימי האבל, ובא יום שמיני, נכנסו נדב ואביהוא להקריב, ופגעה בהם מידת הדין ונשרפו, שנאמר ותצא אש מלפני ה׳ וגו׳ (ויקרא י׳:ב׳) בא משה ואמר לאהרן הוא אשר דבר ה׳ בקרבי אקדש (ויקרא י׳:ג׳) והיכן דיבר במדבר סיני, ונועדתי שמה לבני ישראל ונקדש בכבודי (שמות כ״ט:מ״ג).
דבר אחר: ויהי ביום השמיני, 4זה שאמר הכתוב אמרתי להוללים אל תהולו וגו׳ (תהלים ע״ה:ה׳), ומהו זה הפסוק, אלא בא ללמדך כי אין שמחה בעולם ממתנת לאדם, הקב״ה יתרומם ויתנשא כשברא את העולם, וברא גן עדן, ושם שם את האדם שמח שמחה גדולה, שנאמר ישמח ה׳ במעשיו (תהלים ק״ד:ל״א), וכשצוה את האדם, ולא שמר מצותו, גירשו ושלחו וגזר עליו מיתה, שנאמר כי עפר אתה ואל עפר תשוב (בראשית ג׳:י״ט), ודאג הקב״ה יתרומם ויתנשא, שנאמר ויתעצב אל לבו (שם ו׳:ו׳), ואם שמחתו לא התמידה, שמחתך לא כל שכן. אברהם אבינו כמה שמח, ונתברך בעולם, ורדף אחר המלכים והרג אותם, והקנה להקב״ה שמים וארץ, ולא המתינה שמחתו, אלא אחרי כן קבר אברהם את שרה אשתו, ומיד קפצה עליו זקנה, שנאמר ואברהם זקן בא בימים (בראשית כ״ד:א׳), ומה אברהם הצדיק שמחתו לא התמידה, הרשעים על אחת כמה וכמה, לפיכך אמרתי להוללים אל תהולו. יצחק אף הוא שמח, והצילו הקב״ה מן החרב ומאנשי גרר, והלכו לקראתו המלך ושריו מגרר, שנאמר ואבימלך הלך אליו מגרר וגו׳ (בראשית כ״ו:כ״ו), ואמרו לו ראה ראינו כי היה ה׳ עמך (שם), ולא המתינה שמחתו, אלא ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות (שם כ״ז:א׳), ומה יצחק שהוא עולתו של הקב״ה לא המתינה שמחתו, שאר בני אדם על אחת כמה וכמה.
יעקב כמה שמח, ראה המלאכים עולים ויורדים ומביטים בו, והקב״ה עומד למעלה הימנו, שנאמר והנה ה׳ נצב עליו (שם כ״ח:י״ג), והלך אצל לבן והוליד בנים והעשיר, ובא בשלום, ובסוף לא המתינה שמחתו, אלא ותצא דינה (שם ל״ד:א׳), וכל אותו הענין, וכן לעבד נמכר יוסף (תהלים ק״ה:י״ז), ומה אם יעקב הצדיק שאמר לו הקב״ה אני מתפאר בך, שנאמר ישראל אשר בך אתפאר (ישעיהו מ״ט:ג׳), לא המתינה שמחתו, שאר בני אדם על אחת כמה וכמה. יהושע הרג אחד ושלשים מלכים, וחלק את הארץ לישראל, ועמדה לו השמש והלבנה, ולא התמידה שמחתו, שאר בני אדם על אחת כמה וכמה. עלי הכהן כמה שמחה היתה לו שהיה יושב על מזוזת היכל ה׳, והיה אב בית דין וכהן, ולא המתינה שמחתו, אלא נהרגו חפני ופנחס ונשבה ארון ה׳ בימיו, וכלתו היתה על המשבר ללדת ומתה, והוא נפל מעל הכסא ונשברה מפרקתו, שאר בני אדם על אחת כמה וכמה. אלישבע בת עמינדב אשתו של אהרן, שנאמר ויקח אהרן את אלישבע בת עמינדב (שמות ו׳:כ״ג), ראה שמחה שהיה בידה, בעלה כהן גדול, ומשה אחי בעלה נביא ומלך, ובניה סגני כהונה, ואחיה נחשון נשיא השבט, והוא המקריב ביום הראשון, ולא המתינה בשמחתה, אלא נכנסו בניה להקריב ויצאה האש ושרפה אותם, לפיכך אמר החכם אמרתי להוללים אל תהולו.
5דבר אחר: ויהי ביום השמיני – זש״ה תן חלק לשבעה וגם לשמונה כי לא תדע וגו׳ (קהלת י״א:ב׳), ר׳ אלעזר אומר תן חלק לשבעה זו שבת, 6שנאמר ויברך אלהים את יום השביעי וגו׳ (בראשית ב׳:ג׳), וגם לשמונה זו מילה, 7דכתיב ובן שמונת ימים ימול וגו׳ (בראשית י״ז:י״ב), וישם (אליהו) פניו בין ברכיו (מלכים א י״ח:מ״ב), כשהיה עצירת גשמים, ומפני מה שם פניו בין ברכיו, אלא כך אמר אליהו רבונו של עולם מפני מה אין אתה מוריד גשמים לישראל, אם לא נשתייר להם אלא [זכות שתי מצות], זו מצות [שבת] ומילה, כדאי להם שתעת להם, ולפיכך שם פניו בין ברכיו. ר׳ יהושע אומר תן חלק לשבעה, אלו שבעה ימי הפסח, וגם לשמונה אלו שמונת ימי החג. וכשהוא אומר וגם, לרבות את העצרת וראש השנה ויום הכיפורים. 8רבי סימון אומר תן חלק לשבעה. בנשיאים הוא מדבר, ביום השביעי נשיא לבני אפרים (במדבר ז׳:מ״ח), [וגם לשמונה] ביום השמיני נשיא לבני מנשה (שם), 9רבי יהודה ברבי סימון פתר קרייה בנדה. תן חלק לשבעה אלו ימי נדה, אמר הקב״ה אם אתה משמר את ימי הנדה כהוגן, אני נותן לך בן זכר שנימול לשמונה. 10ר׳ עזריה בשם ר׳ יהודה פתר קרייה במלואים תן חלק לשבעה, [אלו שבעת ימי המלואים], 11ופתח אהל מועד תשבו יומם ולילה [שבעת ימים] (ויקרא ח׳:ל״ה), וגם לשמונה ויהי ביום השמיני.
12דבר אחר: ויהי ביום השמיני – זה שאמר הכתוב צדיק כתמר יפרח (תהלים צ״ב:י״ג). [זה אהרן, שנאמר] והנה פרח מטה אהרן (במדבר י״ז:כ״ג), שתולים בבית ה׳ (תהלים שם יד), 13ומפתח אהל מועד לא תצאו] (ויקרא ח׳:ל״ג), 14אמר ר׳ שמואל בר נחמן כל שבעת ימים שהיה משה בסנה היה הקב״ה אומר לו לך בשליחותי, והוא אומר לו שלח נא ביד תשלח (שמות ד׳:י״ג), אמר לו הקב״ה משה חייך סוף אתה הולך בשליחותי, ולמחר אני פורע לך, כשתעשה את המשכן, שלא תהא סבור כי אתה משמש כהן גדול, אני אומר לך קרא את אהרן ויהא משמש לפני, מיד קרא משה לאהרן, ואמר לו הקב״ה צוה לך שתשמש, אמר לו אהרן אתה אחי ויגעת במשכן, ואני נעשה כהן גדול, אמר לו חייך אף על פי כן שאתה נעשה כהן גדול כאילו אני נעשיתי, ועוד אמר משה כשם ששמחת בגדולתי, כך אני שמח בגדולתך, ואימתי שמח אהרן בגדולת משה, כשבא למצרים, אמר לו הקב״ה אותו הלב ששמח לגדולתו של אחיו, יתן על לבו האבנים ולזקני ישראל, ולמה להראות גדולתו של אהרן, ושבחר בו שלא נעשה מעצמו כהן גדול.
(ב) ויאמר אל אהרן קח לך עגל15יבוא עגל ויכפר על מעשה העגל. (ג) ואל בני ישראל וגו׳ – שיקריבו את קרבנם. (ד) ושור ואיל – שור על שהמירו את כבודו בתבנית שור (תהלים ק״ו:כ׳), ואיל על שם וישחטו שעיר עזים (בראשית ל״ז:ל״א). (ה) ויקחו את אשר צוה משה – [לא לאחרו] ולא עיכבו אלא מיד עשו כאשר צוה אותם. (כב) וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם16מאותו העת זכה אהרן הוא ובניו לנשיאות כפים, עד סוף כל הדורות. (כג) ויבא משה ואהרן17ולמה נכנס עמו משה, ללמדו על מעשה הקטורת, 18ועליהם הכתוב אומר טובים השנים מן האחד (קהלת ד׳:ט׳), ואומר מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד (תהלים קל״ג:א׳). (כד) ותצא אש מלפני ה׳19כיון שראו אש חדשה שירדה משמי מרום וליחכה על המזבח, נפלו על פניהם ואמרו שירה, על אותה השעה הוא אומר רננו צדיקים בה׳ לישרים נאוה תהלה (תהלים ל״ג:א׳), ואש שירדה בימי משה היתה רבוצה כארי על גבי המזבח, ולא פסקה עד שירדה בימי שלמה, שנאמר וכל [בני] ישראל רואים (כרדת) [ברדת] האש (דברי הימים ב ז׳:ג׳). רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
1 זש״ה שומר מצוה. תנחומא שמיני אות א׳, ומובא בילקוט שמיני רמ״ז תק״כ, ובילקוט קהלת רמז אלף ע״ח בשם התנחומ׳, ובתנחומא הנדפס מכבר ריש שמיני, ועיין בתנחומא הערה א׳.
2 שנאמר כי נעצב המלך על בנו. וגם בילקו׳ מובא כן, מלת כי יש למחוק, ובמקום אל צ״ל על, עיין בתנחומא הערה ב׳.
3 ועת ומשפט ידע לב חכם, זה משה תנחומא שמיני אות ב׳, ותנחו׳ הנדפס מכבר בהוספה אות א׳.
4 זש״ה אמרתי להוללים. תנחו׳ שם אות ג׳, ובתנחו׳ הנדפס מכבר אות ב׳ בהוספה שהוסיף המדפיס ממנטובה, ולפנינו נעתק המאמר בקצת שינויים, עיין בתנחומ׳ ובהערות שלי.
5 דבר אחר: ויהי ביום השמיני זש״ה תן חלק. פסיקתא דר״כ פיסקא ביום השמיני עצרת (קצ״ב ע״א), קה״ר פי״א פסוק תן חלק לשבעה, ומובא בילקוט קהלת רמז תת קפ״ט בשם המדרש, אולם הציון פסיקתא בראש המאמר מקומו פה, וכן מובא בילקוט תזריע רמז תקמ״ז בשם הפסיקתא, וכן בילקו׳ פנחס רמז תשפ״ב ד״ה ביום השמיני עצרת זש״ה תן חלק לשבעה.
6 שנאמר ויברך אלהים. בפסיקת׳ מובא הכתוב ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקוט (שמות ט״ז:כ״ז) וע״ש בהערה מ״ה.
7 דכתיב ובן שמונה ימים. זה ליתא בקה״ר ופסיקתא, ומובא רק הכתוב וישם פניו בין ברכיו, וגם בפסיקת׳ טובא וישם אליהו. והסגרתי המלה אליהו כי איננה במקרא.
8 ר׳ סימון. כ״ה בפסיקת׳, ובמדרש קהלת הוא בשם ר׳ נחמי׳, ועיין בפסיקתא שם מובא בשם ר׳ נחמי׳ תן חלק לשבעה זה דור שמל משה לשבעה כו׳, עיין שם הערה מ״ח.
9 ר׳ יהודה בר סימון פתר קרייה בנדה. בקה״ר בשם רב הונא, ונשנה בויק״ר פי״ד אות ז׳, ועיין בפסיקת׳ הערה נ״ב.
10 ר׳ עזריה בשם ר׳ יהודה פתר קרייה במלואים. נשנה בפסיקתא, ובקה״ר שם, ובפסיקת׳ הגירס׳ בשם ר׳ יהודה בר סימא [צ״ל סימן], ובקה״ר הנוסחא ר׳ יהודא פתר קרייה.
11 ופתח אהל מועד. בפסיקתא ובקה״ר מובא הכתוב כי שבעת ימים ימלא את ידכם (ויקרא ח׳:ל״ג).
12 דבר אחר: זש״ה צדיק כתמר יפרח. תנחומ׳ שמינ׳ אות ד׳, ובתנחומא הנדפס מכבר שמיני אות ג׳ בהוספה מן המדפיס ממנטובה, ומובא בילקו׳ תהלים רמז תתמ״ה בשם התנחומ׳, ושם בתנחומא הוא קצת ברחבה, והמחבר לא העתיק כולו.
13 ומפתח אהל מועד לא תצאו. עיין בתנחומא הערה כ״ה.
14 א״ר שמואל בר נחמן. עין שם הערה כ״ו, ועיין וי״ר פי״א אות ו׳.
15 יבוא עגל. תנחומא אות ו׳, ותנחומא הנדפס מכבר אות ד׳ בהוספה וספרא ריש שמיני, ורש״י על התורה.
16 מאותו העת זכה אהרן. כן מובא גם בלק״ט.
17 ולמה נכנס עמו. ספרא ריש שמיני.
18 ועליהם הוא אומר. מובא בלק״ט.
19 כיון שראו אש חדשה. התחלת המאמר הוא בספרא ריש שמיני וכלשון המחבר מובא גם בלק״ט.
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×