זש״ה שומר מצוה. תנחומא שמיני אות א׳, ומובא בילקוט שמיני רמ״ז תק״כ, ובילקוט קהלת רמז אלף ע״ח בשם התנחומ׳, ובתנחומא הנדפס מכבר ריש שמיני, ועיין בתנחומא הערה א׳.
שנאמר כי נעצב המלך על בנו. וגם בילקו׳ מובא כן, מלת כי יש למחוק, ובמקום אל צ״ל על, עיין בתנחומא הערה ב׳.
ועת ומשפט ידע לב חכם, זה משה תנחומא שמיני אות ב׳, ותנחו׳ הנדפס מכבר בהוספה אות א׳.
זש״ה אמרתי להוללים. תנחו׳ שם אות ג׳, ובתנחו׳ הנדפס מכבר אות ב׳ בהוספה שהוסיף המדפיס ממנטובה, ולפנינו נעתק המאמר בקצת שינויים, עיין בתנחומ׳ ובהערות שלי.
דבר אחר: ויהי ביום השמיני זש״ה תן חלק. פסיקתא דר״כ פיסקא ביום השמיני עצרת (קצ״ב ע״א), קה״ר פי״א פסוק תן חלק לשבעה, ומובא בילקוט קהלת רמז תת קפ״ט בשם המדרש, אולם הציון פסיקתא בראש המאמר מקומו פה, וכן מובא בילקוט תזריע רמז תקמ״ז בשם הפסיקתא, וכן בילקו׳ פנחס רמז תשפ״ב ד״ה ביום השמיני עצרת זש״ה תן חלק לשבעה.
שנאמר ויברך אלהים. בפסיקת׳ מובא הכתוב ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקוט
(שמות ט״ז:כ״ז) וע״ש בהערה מ״ה.
דכתיב ובן שמונה ימים. זה ליתא בקה״ר ופסיקתא, ומובא רק הכתוב וישם פניו בין ברכיו, וגם בפסיקת׳ טובא וישם אליהו. והסגרתי המלה אליהו כי איננה במקרא.
ר׳ סימון. כ״ה בפסיקת׳, ובמדרש קהלת הוא בשם ר׳ נחמי׳, ועיין בפסיקתא שם מובא בשם ר׳ נחמי׳ תן חלק לשבעה זה דור שמל משה לשבעה כו׳, עיין שם הערה מ״ח.
ר׳ יהודה בר סימון פתר קרייה בנדה. בקה״ר בשם רב הונא, ונשנה בויק״ר פי״ד אות ז׳, ועיין בפסיקת׳ הערה נ״ב.
ר׳ עזריה בשם ר׳ יהודה פתר קרייה במלואים. נשנה בפסיקתא, ובקה״ר שם, ובפסיקת׳ הגירס׳ בשם ר׳ יהודה בר סימא [צ״ל סימן], ובקה״ר הנוסחא ר׳ יהודא פתר קרייה.
ופתח אהל מועד. בפסיקתא ובקה״ר מובא הכתוב כי שבעת ימים ימלא את ידכם
(ויקרא ח׳:ל״ג).
דבר אחר: זש״ה צדיק כתמר יפרח. תנחומ׳ שמינ׳ אות ד׳, ובתנחומא הנדפס מכבר שמיני אות ג׳ בהוספה מן המדפיס ממנטובה, ומובא בילקו׳ תהלים רמז תתמ״ה בשם התנחומ׳, ושם בתנחומא הוא קצת ברחבה, והמחבר לא העתיק כולו.
ומפתח אהל מועד לא תצאו. עיין בתנחומא הערה כ״ה.
א״ר שמואל בר נחמן. עין שם הערה כ״ו, ועיין וי״ר פי״א אות ו׳.
יבוא עגל. תנחומא אות ו׳, ותנחומא הנדפס מכבר אות ד׳ בהוספה וספרא ריש שמיני, ורש״י על התורה.
מאותו העת זכה אהרן. כן מובא גם בלק״ט.
ולמה נכנס עמו. ספרא ריש שמיני.
ועליהם הוא אומר. מובא בלק״ט.
כיון שראו אש חדשה. התחלת המאמר הוא בספרא ריש שמיני וכלשון המחבר מובא גם בלק״ט.